ידע ומשאבים
-
הומניסטיקה על הקיר
-
מי מכיר את האיש שבקיר? - מחשבות על עיצוב הקירות הכיתה ובית הספר

"בני אדם זורים בכל יום לרוח, בכוונה ולפי תומם, מלים חמרים חמרים, אותן ואת צרופיהן השונים, ורק מועטים מהם יודעים או מעלים על לב מה היו המלים ההן בימי גבורתן."

חיים נחמן ביאליק

מי מכיר את האיש שבקיר? - מחשבות על עיצוב הקירות הכיתה ובית הספר

מי מכיר את האיש שבקיר? - מחשבות על עיצוב הקירות הכיתה ובית הספר
ציר זמן מעטר את קירותיו של בית ספר בארה"ב. © 2024 Promote Your School

 לוריס מלגוצ'י, איש החינוך האיטלקי ומייסד הגישה החינוכית 'רג'יו אמיליה', טען שבכל כיתה פועלים שלושה מורים: המורה הראשון הוא המבוגר המשמעותי, המורה השני הוא האינטראקציה עם קבוצת השווים, והמורה השלישי הוא סביבת הלמידה. נדמה שקל להבין ולהסכים עם האמירה הזו, ולמרות זאת, ככל שמתקדמים בשלבי החינוך, מהגן ועד כיתה י"ב, קירות בית הספר והכיתה משילים מעצמם צבעים ותכנים, והופכים להיות פחות ופחות רלוונטיים כמוקדי למידה. אם בגן חובה ובכיתה א' נפוץ המראה הצבעוני של לוחות ידע וסקרנות בהם הצוות החינוכי משתמש (לוח הכפל, היכרות עם הטבע, דמויות מסיפורים ועוד) נדמה שבכיתות הגבוהות נמצא על הקירות את מגילת עצמאות, לוח מחיק ואולי גם לוח שעם עם מערכת השעות תלויה על בלימה. במקרה הטוב, יתלה לעתים גם משפט מעורר השראה. 

את הרזון הויזואלי-תכני הזה ניתן להסביר בדרכים שונות. השקעה במרחב הפיזי מצריכה משאבים של זמן, מחשבה ולא פעם גם כסף. המורים בישראל עמוסים מטלות לעייפה, וקשה לצפות שימצאו את אותם משאבים בכדי להתפנות ולהשקיע גם בעניין עיצוב מרחב הלמידה. 

שיתוף פעולה בין מיזם 'תחנת רוח' ופסג"ה ת"א הוליד את האפשרות להנגיש לציבור המורים עזרים פדגוגיים מעוצבים שיאפשרו  להפוך את סביבת הלמידה לאותו 'מורה שלישי', כהגדרתו של אמיליה. 

שיתוף פעולה זה נולד מתוך תפיסה פדגוגית הרואה בעיצוב מרחב הלמידה היבט חשוב ביותר עליו יש לתת את הדעת, בתחומי ההומניסטיקה אך לא רק. השאיפה בבסיס העבודה המשותפת על עיצוב התכנים הפדגוגיים היא לתת מענה לציבור המורים שירצו להשקיע בהיבט הנראות של קירות הכיתה ולספק להם מאגר חומרים מוכן וזמין לשימוש. 

נשמח להציע כמה כיווני מחשבה ביחס למרחב הפיזי ולמימוש הפוטנציאל הגלום בהם:

קירות בעלי ערך, תרתי משמע 

קירות בית הספר וכתלי הכיתות כמוהם כמו העור שעל גוף האדם. זהו ה'איבר' הגדול ביותר בבית הספר, וככזה הוא מאפשר לבית הספר ולצוות המורים לשקף, הן פנימה הן החוצה, את ערכיהם ואת האני מאמין שלהם. 

בית ספר חרת על דגלו את ערך הפתיחות המחשבתית? מורי ההומניסטיקה שואפים לקדם חשיבה ביקורתית? ובכן, כאן קירות בית הספר נכנסים לתמונה! הקירות ישמחו ודאי להשתדרג ולהפוך ממרחבים דהויים חסרי מעוף ל'קירות דילמה' עליהם תתלנה כרזות המציגות דילמות שונות כמו קפטיליזם מול קומוניזם, חילוניות מול דתיות,  מדע ודת, התנגשויות בין ערכים וזכויות באזרחות, דילמות תלמודיות או הלכתיות. 

בית הספר מבקש לקדם את ערך הסקרנות? מורים יודעים היטב שיש לסקרן ולשאול שאלה שתעורר בתלמידים רצון להמשך למידה. בהקשר לתכנים ויזואליים בבית הספר - לרוב אנו מדמיינים תכנים שמספקים תשובה (צירי זמן, כרזות נושא, ציטוטים), אבל ניתן גם לחשוב על תכנים ויזואליים שמציגים שאלות "גדולות" ומערערות שמפעילות את שריר הסקרנות של התלמידים. למשל "האם זמן הוא אשליה"?, "מאין באנו"?, "האם ההיסטוריה חוזרת על עצמה"?, "האם אהבה זה דבר שניתן ללמוד אותו"? בעזרת ברקודים, אפשר להפנות תלמידים לתשובות מעניינות שנכתבו או הוקלטו מראש, או אפילו לרשימת ספרים בספרייה הבית ספרית העוסקת בנושא והנה לנו האפשרות ללמידת חקר. רק חשבו על תלמיד שמסתקרן מהשאלה "האם זמן זו אשליה", סורק את הברקוד שעל הקיר והנה מופיע לו בסרטון המורה למדעים או לפילוסופיה שלו בבית הספר עם תשובה קצרה והזמנה להמשך שיחה עימו.

מרחב ציבורי, תהליך שיתופי וביטוי אישי

תהליך עיצובם של קירות בית הספר, טוב שיהיה משותף לכמה מורים ואף לכמה צוותי מורים, ולא "פרויקט" או "קטע" של מורה זה או אחר.  ככזה, יש לו פוטנציאל לחיזוק תחושות השייכות והגאווה הן ביחס לתחום הדעת, הן ביחס לבית הספר. 

גם את התלמידים כדאי לשלב בהליך עיצובם של מרחבי בית הספר. ישנם בתי ספר בהם מתקיים נוהג שבו תלמידי שכבת י"ב מעצבים וצובעים בעצמם קיר 'משלהם' בבית הספר, עד לצביעתו מחדש בידי השכבה של השנה לאחר מכן. תלמידים נהנים מזה מאוד. מדובר בנוהג שמשקף מתן כבוד לבוגרים, נראות וביטוי אישי וקבוצתי לאותם תלמידים. לא צריך לחכות עם זה עד כיתה י"ב. בכל גיל אפשר וכדאי לתת לתלמידים לקבל אחריות על עיצוב המרחב הבית ספרי בכלל, ועל קירות הכיתה ומסדרונות בית הספר בפרט. בעידן בו אירועי הערכה השונים אינם מסתכמים רק בהיבחנות מסורתית, אלא בפרזנטציות, ניירות עמדה, תוצרים חזותיים ועוד, ישנן הזדמנויות רבות לשלב היבטים של עיצוב כיתה על ידי התלמידים.

קירות בית הספר - תומכי הוראה ולמידה ויזואליים

לרוב, בבית הספר יש יציבות בשני דברים: תכנית הלימודים של כל שכבת גיל בתחומי הדעת השונים, והמיקום של כל שכבת גיל בבניין (שכבה י' בקומה הראשונה, י"א בשנייה וכו'). אם אכן המצב ככה גם בבית ספרכם, זהו פוטנציאל נפלא לעיצוב מסדרונות בזיקה לתכניות הלימודים הספציפיות לכל שכבת גיל. לדוגמא - אם בשכבת י' לומדים על צמיחת הלאומיות והציונות בהיסטוריה, ועל גוף האדם בביולוגיה, יש היגיון בכך שבכיתות או במסדרון יופיע תוכן קבוע המתכתב עם תכנים אלו.

מבחינת הקניית הידע והגברת הסקרנות, הדרמה הגדולה מתרחשת אמנם בשיעורים עצמם, אך הקירות יכולים להוות עוזר הוראה מצוין: ציר זמן היסטורי שעוטף את הכיתה ישמש מושא התייחסות נפלא למורה ולתלמידים ויתן מענה לכל מי שחזק בלמידה בדרך ויזואלית. אוסף ציטוטים של הוגי דעות שונים שלהם עוגנים בתכנית הלימודים יהוו השראה ומקור להתייחסות במהלך השיעורים עצמם, אולי אפילו באירועי היבחנות.

מורים יקרים, אנו מקוים כי עזרי ההוראה הויזואליים שבמאגר שלנו ישמשו אתכם נאמנה וישדרגו הן את תהליכי ההוראה והלמידה בכיתתכם והן את הנראות של המרחב הבית ספרי שלכם. 

אם אתם מעוניינים בליווי מאיתנו בנושא עיצוב קירות בית הספר ברוח תכנים הומניסטיים, אתם מוזמנים לפנות אלינו
במייל.
אם יש לכם רעיון לתוכן מסוים אותו הייתם רוצים להציג באופן ויזואלי ושאין לו התייחסות במאגר, אם הובלתם פרויקט מעניין בבית הספר שיש לו ביטוי ויזואלי במרחב הבית ספרי, נשמח מאוד לשמוע על כל אלה ואף לפרסם בשמכם באתר.
תוכלו לפנות אלינו כאן.