"לחיות הוא המקצוע שאני רוצה ללמדו. כשיצא מתחת ידיי, לא יהיה, אני מודה, לא שופט, לא חייל, לא כומר. הוא יהיה בראש ובראשונה אדם. כל מה שעל אדם להיות הוא ייטיב להיות לכשיידרש."
.jpg!Large.jpg)
יש לנו פה אחד ושתי אוזניים, אמר פעם זנון מכיתיון, וזאת כדי שנקשיב יותר מאשר נדבר. התוצר המוצע במאמר קצר זה מתכתב עם תובנה זו - שבשביל למידה אמיתית יש גם צורך בהקשבה אמיתית. אם תרצו, בעידן של הופעות ספוקן וורד ומונולוגים חדורי להט בטיקטוק, התוצר המוצע כאן מבקש לחזור לדיאלוגיות - לשיחת עומק.
חשבו כמה כוח יש בשיחה טובה - בדיאלוגים האפלטוניים הידועים, במחזות, בתכניות טלוויזיה ורדיו של מראיין מוצלח, ובספרי שיחות אקדמיים יותר כגון "שיחות עם ישעיהו ליבוביץ'" או "הפילוסופים הגדולים" מאת בריאן מגי. בפורמטים הקצרים של הצרכנות הדיגיטלית כיום יש מעט מקום לשיחה - הכל קצר, מדויק, אינפורמציה עטופה היטב באינפוגרפיקה מוצלחת. נכון, יש בפורמטים אלו יעילות גדולה, אבל לעתים יעילות גדולה מדי.
אם הגעתם עד הלום, המשיכו איתנו עוד קצת ודמיינו, כדוגמא, את המצב הבא: אתם מורים לתנ"ך, וערב התוצר שלכם מתקיים בספריה העירונית עם התלמידים והוריהם. התלמידים משיקים את את הספר הכיתתי שהם בעצמו כתבו, ערכו ועיצבו. הספר נקרא: שיחות שברוח - תלמידי כיתה י"א 2 משוחחים על מקומו של התנ"ך בחיינו. הספר מופקד בספרייה העירונית וכל משפחה מקבלת עותק לספרייה הביתית. כמו בכל ערב השקה טוב, יהיו גבינות ויין (תירוש!), הרצאה קצרה וקריאת קטעים אהובים מן השיחות השונות. חשבו - כמה כבוד נותן מהלך כזה למילה הכתובה, לדיאלוג האנושי, להיותנו "עם הספר". חשבו איזו גאווה זו לתלמיד לומר - אני מופיע בספר, ספר אמיתי - לא ספר מחזור, לא עיתון בית ספרי, לא פודקאסט בלינק שכוח אל, אלא ספר של ממש, עם צבע וכריכה קשה, כזה שיישאר לי כזיכרון ואולי אף כמקור גאווה בהמשך.
חשבו גם על מסורת של תוצרים כאלו - מדף מלא של ספרי "שיחות שברוח", של בני נוער לוקחים חלק "בשיחה הגדולה" של הרוח.
אז מה בעצם צריך בשביל פרויקט "שיחות שברוח"?
בחירת נושא-על לספר: כדי שהספר יהיה קוהרנטי, כדאי איזשהו רעיון גדול או נושא על שמארגן אותו. זו יכולה להיות חטיבת התוכן הנלמדת בתכנית הלימודים ("דת ומדינה" באזרחות, "נבואה" בתנ"ך, "שואה וטוטליטריות" בהיסטוריה וכו'), ולעתים זו יכולה להיות שאלה פוריה שמזמנת תשובות שונות ("למה לעשות טוב"? "איזהו גיבור"? וכו'). אפשרות נוספת, היא להתייעץ עם התלמידים ולקבוע בעצה אחת איתם את הנושא המארגן של הספר.
לדוגמא - ספר "שיחות שברוח: תלמידי מחשבת ישראל משוחחים על משבר האמונה בעת החדשה".
חקר הנושא לקראת השיחה: בשלב החקר התלמידים צריכים כבר להתחלק לזוגות ולהתחיל לחקור. גם בשלב זה יש שלוש אפשרויות: אפשר לתת לתלמידים למצוא בעצמם סוגיה לחקר הקשורה לנושא המארגן, לתת להם לבחור מתוך רשימה סוגיות שהוכנו מראש על ידיך או להתאים סוגיה בעצמך לכל זוג תלמידים.
מטרתו של השלב החקר הוא לחשוף את התלמידים לסוגיה שנבחרה ושיגיעו לרמת בקיאות טובה בה, כזו שתאפשר להם להכין מראש ולנהל שיחה עם מומחה בסוגיה זו. בניגוד לעבודת חקר שבהן מחויבת שאלת מחקר, בפרויקט זה אין צורך דווקא בשאלת מחקר. השלב החקרני הוא למעשה ההיכרות של התלמידים עם הנושא. ההמלצה היא כן לשמור על שני שלושה כללים חשובים:
1. מבנה של עבודה: מבוא קצר, גוף העבודה, סיכום (ניתן להוסיף גם רפלקציה אישית בשלב זה)
ב. להשתמש גם במקור ראשוני ולפחות בשני מקורות משניים.
ג. להקפיד על מראי מקום וביבליוגרפיה.
הסיבה שכדאי לשמור על הכללים הללו היא שהם יכולים לשרת את התלמידים גם בשלב הבאים של כתיבת הראיון, קיומו בפועל ועריכתו לאחר מכן לטקסט כתוב.
בחירת מרואיין לשיחה: בשלב זה התלמידים צריכים למצוא בעצמם מרואיין מומחה לסוגיה אותו חקרו. האפשרויות לרוב ינועו בין אנשי אקדמיה מומחים לסוגיה או אנשי רוח מגוונים כגון יוצרים, פילוסופים, אנשי דת והגות וכו'. הטילו על תלמידיכם את המשימה הבאה:
צרו רשימה של חמישה אנשים שאתם מוצאים אותם כמומחים וכאנשים מעניינים לשיחה על הסוגיה שלכם. הסבירו מדוע לדעתכם הם גם מומחים וגם מעניינים.
משימת קצרה זו, שיכולה להינתן כעבודת כיתה או כעבודת בית, יכולה לגרום לתלמידים לשוטט ביו טיוב אחר הרצאות בסוגיה, לשאול את הוריהם אם הם חושבים על מישהו כזה, לחפש באתר של אוניברסיטאות.
אפשר לתת לתלמידים גם טיפים כיצד למצוא את האנשים הנכונים - חיפוש פודקאסטים, כתבות מעניינות או ראיונות שכבר ניתנו בנושא ועוד.
שיעור על מיומנות של ראיון עומק: רצוי מאוד להקדיש גם מטלת בית וגם שיעור מומחה שלם לסוגיית הראיון.
במטלת הבית ניתן לבקש מן התלמידים לצפות בפרק בתכנית "חוצה ישראל" עם קובי מידן, ב"מלחמות היהודים" עם ירון לונדון, או בפרק בתוכנית רדיו/פודקאסט של ג'רמי פוגל, ערן סבאג או אחרים נוספים. לצפייה/האזנה אפשר להוסיף מספר שאלות מלוות: מה רמת הידע שהייתה למראיין? האם הוא רק שאל שאלות אינפורמטיביות או שהוא גם טען טענות וביקש עליהן תגובה? כיצד המראיין פתח את השיחה וכיצד הוא סגר אותה? האם הראיון הרגיש כמו שיחה "חיה" או כמו סדרה של שאלות ותשובות? מה גרם לזה?
בשיעור המומחה ניתן לגייס מתוך הכוחות הפנימיים בבית הספר (למשל מורה לתקשורת, או מורה ששירת בגל"צ וכו') או להביא מומחה חיצוני לכיתה כגון עיתונאי או בעל פודקאסט מעניין ולבקש ממנו לספר כיצד הוא מתכונן לראיון, מהן הטכניקות הכי טובות שלו בזמן שיחה וכו'. אפשר גם לקיים את השיחה הזו בזום עם תלמידים ולהקליט אותה - ייתכן ואנשים כגון קובי מידן, רוני קובן, ירון לונדון וכדומה, לא יגיעו לבית הספר- אבל גם לפגוש אותם בזום לחצי שעה יכול להיות חוויה מעניינת עבור התלמידים.
כתיבת שאלות לראיון: לאחר שהתלמידים עברו שיעור מומחה ואף עשו מטלת בית והאזינו או צפו בשיחת עומק וניתחו אותה, כעת הם בשלים יותר להסב את הידע שיש להם אודות הסוגיה שחקרו למבנה של שאלות שיקדמו שיחת עומק עם איש או אשת הרוח/המחקר שבחרו. ניתן להיעזר במחוונים שונים לבניית ראיון ולהתאים אותם, או ליצור אחד חדש משלכם.
מומלץ להדגיש מול התלמידים את הציפיות הבאות:
שליחת השאלות למרואיין: ניתן לשלוח למרואיין את השאלות מראש על מנת שיחשוב מראש על החומרים שירצה להביא לשיחה. ניתן גם לוותר על שלב זה, אם התלמידים מרגישים שהם רוצים מפגש חי ותוסס יותר, ללא הכנה מראש של המרואיין.
קיום השיחה, הקלטתה (אודיו או וידאו) ותמלולה: כיום יש תוכנת הקלטה בכל טלפון של כל תלמיד, ואפליקציות רבות העוזרות לתמלל את השיחה. מה שחשוב הוא שהתלמידים יקבעו עם המרואיין במקום שקט, ויעשו בדיקה אחרונה לפני תחילת השיחה בפועל. רצוי להצטיייד במיקרופון שיחובר לחולצה של המרואיין אך אם המקום שקט ניתן גם להתספק בהקלטת רשמקול בטלפון. אפשרות נוספת היא להביא מחשב ולהקליט דרכו (למשל - לפתוח זום). מומלץ לתת לתלמידים לתמלל את השיחה בעצמם. נכון - זה יכול לקחת זמן, אבל מניסיון, יש דווקא משהו מיוחד ב"עבודת הנמלים" הזו, של התחקות אחר כל מילה ומילה שנאמרה בשיחה (בינינו - מה רע שהילדים ירוויחו עוד הזדמנות להאזין לסיג ושיח שניהלו?). אם רוצים לקצר את תהליך התמלול, כמובן שישנן גם תוכנות תמלול שונות באינטרנט. רובן בתשלום כלשהו, אבל מדובר ברכישה לזמן מוגבל ולכן המחירים סבירים בדר"כ. להמלצה על תוכנות תמלול לחצו כאן.
עריכה של השיחה והוספה של הערות שוליים מעניינות:
לאחר שהתלמידים תמללו את השיחה, מומלץ שישתפו אותך, המורה, בקובץ בתמלול, כך שתוכל להעיר הערות עורך קטנות - איפה כדאי להרחיב בהערת שוליים מעניינת, מה חוזר על עצמו ואפשר לקצר וכמובן הערות של הגהה ודומה. כדאי לזכור- מדובר בתיעוד של שיחה חיה, ולכן אין צורך על הקפדה מוגזמת על הסגנון.
כתיבת מבוא קצר לשיחה: לאחר שהתלמידים ערכו את השיחה ואתה מאשר את התוצר, על התלמידים לכתוב מבוא קצר שמהווה מעין פתיח לשיחה. מטרת המבוא - להציג את נושא השיחה, את המשוחחים השונים. אפשר לשלב בו גם כותרת מעניינת או ציטוט מעניין.
בחירת תמונה/יצירה שיופיעו בעמוד המבוא של השיחה בספר: בחלק זה אפשר להציע לתלמידים אפשרויות שונות: צילום שלהם עם המרואיין, יצירה אומנותית משלהם בזיקה לסוגיה, צילום אומנותי שהם צילמו בזיקה לסוגיה, יצירה שיצרו בעזרת AI בזיקה לסוגיה.
בחירה כיתתית של הכריכה הקדמית והאחורית של הספר: ניתן לחלק את הכיתה לקבוצות שיציעו עיצובים שונים לכריכה הקדמית והאחורית של הספר, או להטיל את המשימה על יחידים המעוניינים בכך.
כתיבת מבוא קצר על ידי המורה: זה הזמן שלך, המורה, לכתוב לקוראים על המסע המעניין שאתה ותלמידיך עברתם בכתיבת הספר, וכמובן גם לפנות לתלמידיך, שבתקווה יום אחד ישלפו את הספר מן המדף, ויזכרו בשיחות שברוח שקיימו עימך ועם בני כיתתם.
התלהבתם מהרעיון? יכולים לפנות אלינו לחשיבה נוספת!
